אני כבר לא מבינה למה זה קורה לי, מרגישה אבודה, נקרעת.
כמו שאני נקרעת בין החיים בירושלים שמייצגים עבורי חום, נוחות ומשפחה לבין החיים במרכז שמייצגים חופש, אוויר, שקט ככה אני איתו, הוא הירושלים שלי בעוד כל כך טוב לי במרכז.
אני נקרעת מעצמי, אני רוצה אותו, שכלתנית הוא הבחירה הטובה בחיי אבל משהו קורה לי שמושך אותי מזה ואני לא מבינה למה, הרי זה מה שאני רוצה.
אולי הפסקתי להאמין באהבה, אולי השלמתי עם זה שההחלטה צריכה להיות שכלתנית, אולי יועדתי לחיות לבד, מה שזה לא יהיה אני שונאת את זה.
;){kind=link}