השבוע הגעתי למשפט על הסדרי ראייה חגים, אני הצעתי יותר משהגרוש ביקש והייתי בטוחה שהנה, המשפט הזה אצלי בכיס.
הגעתי לשופט זועם, עוד בהגיעו לבית המשפט כשהוא רואה את העו״ד הקשיש שלי ואותי התחילה מסכת צרחות אדירה לכיווננו, לעולם לא אצליח להבין אנשים שצורחים לפני הקפה השישי.
לא אכנס לנבכי העניין אך אומר כי בהחלט אפשרי להגיד שהפסדתי ולא בהכרח בגלל תוצאותיו.
את המשפט בחר לפתוח השופט בסיפור על הרצאה מנוירולוג שהוא נכח בה ולספר לנו על ההשלכות הנוירולוגיות של ילד שהוריו התגרשו, את סיפורו סיים במילים ״ הורים גרושים כמוכם הם פושעים, אתם פושעים, אתה פושע ואת פושעת״ הטיח תוך כדי הסתכלות לכל נפש שהוא מכנה פושע/ת.
לא הייתה מילה אחת שלא הוגשה בצרחות ובביטול האדם שמנגד, אפילו כלפי שלושת הקלדניות שהתחלפו להן ולא ברור היה אם ככה זה צריך להיות או שהן עושות תורנות של בכי בשירותים.
לא הייתה זכות דיבור בסיסית ויכולת לענות אך ורק בכן/לא, אם חלילה רצית להסביר חטפת מטח צרחות, באחת מתשובותיי ניסיתי להסביר לשופט כי אני לוקחת את ילדתי לפסיכולוגית ילדים, כמובן שלא ניתנה לי ההזדמנות להסביר מדוע ולעניין הייתה רלוונטיות גבוהה לעניין המדובר, דבריי הופסקו בצרחות על כך שאני מה שנקרא ״אמא אובר פרוטקטיב״ מה שהופך אותי לאמא גרועה, כשעניתי שלמרות הקושי אני משקיעה כסף רב וזמן כי איש מקצוע לבטח יותר מבין ממני ענה לי ״כבוד השופט״ במילים ״כל הכבוד, ממש אם השנה״ את הציניות אגב לא היה צורך לפרש, הפרצוף שליווה משפט זה שהוגש כאמור בצרחות, אמר את הכל.
תמיד לחמתי לצדק, למדתי משפטים ואי שם בשלהי השנה השנייה התחלתי להפנים שצדק זה לא שם המשחק אך סיימתי לימודיי ובחרתי שלא לגשת לפן הפרקטי כי הוא לא מה שאי פעם תיארתי לעצמי.
הפעם כשהגעתי למשפט כבר הייתי למודת ניסיון ולקחתי בחשבון שצדק בדיוק במקרה ייעדר מהאולם אך לזאת לא ציפיתי, שופט שקורא להורים פושעים על כך שהתגרשו, צרחות ללא הרף משמונה בבוקר, עלבונות מכוונים לשני אנשים שסך הכל נעזרים במערכת משפטית כפי שהמדינה מותירה להם.
את האמרות שנאמרו לי לעולם לא אשכח, נפשי נשרפה לשמע שופט קורא לי פושעת, נדקרה רבות כאשר פסק שאני אמא גרועה כי אני משתמשת באיש מקצוע עבור ילדתי, העובדה שהוא אמר שאני מגוננת חולפת לידי, אם היה זה אדם עם לב פועם היה יודע שכן, אולי אני מגוננת מדיי אך לא אתנצל על כך זוהי ביתי היחידה ואעשה כל שצריך לוודא את אושרה.
אני חושבת שאנשים כמו השופט הזה לא צריכים להחליט בעניינים של אחרים, ברור לכל אדם שככה לא מחליטים על ילדה בת 3 או על כל אחד בעצם, יותר מזה, אני חושבת שהשופט הזה לא צריך לעבוד עם אנשים, תפקידו של שופט הוא לתקן, אם אתה לא יודע לעשות את זה לפחות אל תהרוס.
השבוע הגעתי למשפט על הסדרי ראייה חגים, אני הצעתי יותר משהגרוש ביקש והייתי בטוחה שהנה, המשפט הזה אצלי בכיס.
הגעתי לשופט זועם, עוד בהגיעו לבית המשפט כשהוא רואה את העו״ד הקשיש שלי ואותי התחילה מסכת צרחות אדירה לכיווננו, לעולם לא אצליח להבין אנשים שצורחים לפני הקפה השישי.
לא אכנס לנבכי העניין אך אומר כי בהחלט אפשרי להגיד שהפסדתי ולא בהכרח בגלל תוצאותיו.
את המשפט בחר לפתוח השופט בסיפור על הרצאה מנוירולוג שהוא נכח בה ולספר לנו על ההשלכות הנוירולוגיות של ילד שהוריו התגרשו, את סיפורו סיים במילים ״ הורים גרושים כמוכם הם פושעים, אתם פושעים, אתה פושע ואת פושעת״ הטיח תוך כדי הסתכלות לכל נפש שהוא מכנה פושע/ת.
לא הייתה מילה אחת שלא הוגשה בצרחות ובביטול האדם שמנגד, אפילו כלפי שלושת הקלדניות שהתחלפו להן ולא ברור היה אם ככה זה צריך להיות או שהן עושות תורנות של בכי בשירותים.
לא הייתה זכות דיבור בסיסית ויכולת לענות אך ורק בכן/לא, אם חלילה רצית להסביר חטפת מטח צרחות, באחת מתשובותיי ניסיתי להסביר לשופט כי אני לוקחת את ילדתי לפסיכולוגית ילדים, כמובן שלא ניתנה לי ההזדמנות להסביר מדוע ולעניין הייתה רלוונטיות גבוהה לעניין המדובר, דבריי הופסקו בצרחות על כך שאני מה שנקרא ״אמא אובר פרוטקטיב״ מה שהופך אותי לאמא גרועה, כשעניתי שלמרות הקושי אני משקיעה כסף רב וזמן כי איש מקצוע לבטח יותר מבין ממני ענה לי ״כבוד השופט״ במילים ״כל הכבוד, ממש אם השנה״ את הציניות אגב לא היה צורך לפרש, הפרצוף שליווה משפט זה שהוגש כאמור בצרחות, אמר את הכל.
תמיד לחמתי לצדק, למדתי משפטים ואי שם בשלהי השנה השנייה התחלתי להפנים שצדק זה לא שם המשחק אך סיימתי לימודיי ובחרתי שלא לגשת לפן הפרקטי כי הוא לא מה שאי פעם תיארתי לעצמי.
הפעם כשהגעתי למשפט כבר הייתי למודת ניסיון ולקחתי בחשבון שצדק בדיוק במקרה ייעדר מהאולם אך לזאת לא ציפיתי, שופט שקורא להורים פושעים על כך שהתגרשו, צרחות ללא הרף משמונה בבוקר, עלבונות מכוונים לשני אנשים שסך הכל נעזרים במערכת משפטית כפי שהמדינה מותירה להם.
את האמרות שנאמרו לי לעולם לא אשכח, נפשי נשרפה לשמע שופט קורא לי פושעת, נדקרה רבות כאשר פסק שאני אמא גרועה כי אני משתמשת באיש מקצוע עבור ילדתי, העובדה שהוא אמר שאני מגוננת חולפת לידי, אם היה זה אדם עם לב פועם היה יודע שכן, אולי אני מגוננת מדיי אך לא אתנצל על כך זוהי ביתי היחידה ואעשה כל שצריך לוודא את אושרה.
אני חושבת שאנשים כמו השופט הזה לא צריכים להחליט בעניינים של אחרים, ברור לכל אדם שככה לא מחליטים על ילדה בת 3 או על כל אחד בעצם, יותר מזה, אני חושבת שהשופט הזה לא צריך לעבוד עם אנשים, תפקידו של שופט הוא לתקן, אם אתה לא יודע לעשות את זה לפחות אל תהרוס.
|