כך אנחנו נפרדות

איריס היקרה מכל.

בדצמבר של שנה שעברה השתנו חייה של הנסיכה   מקצה לקצה, מבית אחד בישוב מרוחק בו גרים יחדיו אבא ואמא, בו רק אמא מטפלת בה וכל היקום סובב אך ורק אותה, עברה לעיר חדשה, לבית בו יש רק אמא ובית בו רק אבא, לחדר מלא ילדים ופרצופים והוראות וחוקים ושהיא לא מרכז העולם, מציאות חדשה בעצם, קצת כמו להיוולד מחדש.

חששתי מהמהלכים מאוד והכנסתי אותה לגן ללא כל בדיקה ואך ורק לפי המלצתה של אמא אחרת, פעם זכרתי כל יום, היום זה כבר נראה לי כ"כ טבעי שאני אפילו לא זוכרת איך הייתה ההתחלה.

אני כן זוכרת את ההתחלה של הגן בבית, אני זוכרת שהיא תמיד חזרה וחוזרת מחייכת, לעולם לא סיפרה לי משהו שלילי, תמיד הכל באהבה גדולה, אני זוכרת שבהתחלה היא הייתה מדברת עלייך מלא, ככה התאהבתי בך, דרך ילדתי, אני זוכרת שהבנתי שהאיריס הזו שהנסיכה מדברת עליה נוהגת בביתי כבביתה ולא יכולתי לבקש טוב מזה וכך נחה דעתי.

אני לא חושבת שזה קורה בכל גן ועם כל גננת וכן אני יודעת שאת לא גננת בהסמכתך, אך מבחינתי את גננת בכל רמ"ח אברייך ומי צריך תעודה עם כזה לב זהב וכזו הבנה לילדים.

בטוחני כי שמעת מילים יפות מאלה ואני בטוחה שהגיעה לך כל אחת ואחת מהן.

איריס היקרה, להעביר את הנסיכה גן זו עבודה קלה, להעביר אותה ממך זו כבר התמודדות חדשה לגמרי.

תודה על שנתת לילדתי אמא בכל שעות היממה ולא רק בשעות שמסביב לשעות הגן, תודה שהיית שם בשבילה, שעשית לה התחלה רכה ודרך נעימה וביתית כ"כ ארוכה, תודה על כל חיבוק, נשיקה ורוך שהפגנת כלפי ילדתי , תודה רבה על השקט ששמת במחשבתי, ידעתי שכשאת שם הכל טוב.

גם במישור האישי לא נעצמה עיניי, ראיתי איך בהתחלה את לא קוראת לי בכל רגע שהיא קצת משתעלת כי את מבינה את גודל הנטל על כתפיי, גם ההירתמות שלך לשמור עליה בקיץ   על אף הקשיים וברור לי שהמטרה לא הייתה תעסוקה לילדתך ההיפך, המטרה הייתה לעזור לי, אין מספיק מילים אשר יעזרו לי להביע את הערכתי המוחלטת כלפייך ואת התודה שבליבי.

אני יודעת כי היא קטנה ומי יודע כמה ילוו אותה הזכרונות מהמעון אך אני די גדולה כדי לספר ולזכור ולהודות לך בליבי בכל יום על ההשקעה האדירה, ההתפתחות המבורכת והאהבה והדאגה עד אין קץ לנסיכה.

אלפי תודות ומעבר

איריס היקרה מכל.

בדצמבר של שנה שעברה השתנו חייה של הנסיכה   מקצה לקצה, מבית אחד בישוב מרוחק בו גרים יחדיו אבא ואמא, בו רק אמא מטפלת בה וכל היקום סובב אך ורק אותה, עברה לעיר חדשה, לבית בו יש רק אמא ובית בו רק אבא, לחדר מלא ילדים ופרצופים והוראות וחוקים ושהיא לא מרכז העולם, מציאות חדשה בעצם, קצת כמו להיוולד מחדש.

חששתי מהמהלכים מאוד והכנסתי אותה לגן ללא כל בדיקה ואך ורק לפי המלצתה של אמא אחרת, פעם זכרתי כל יום, היום זה כבר נראה לי כ"כ טבעי שאני אפילו לא זוכרת איך הייתה ההתחלה.

אני כן זוכרת את ההתחלה של הגן בבית, אני זוכרת שהיא תמיד חזרה וחוזרת מחייכת, לעולם לא סיפרה לי משהו שלילי, תמיד הכל באהבה גדולה, אני זוכרת שבהתחלה היא הייתה מדברת עלייך מלא, ככה התאהבתי בך, דרך ילדתי, אני זוכרת שהבנתי שהאיריס הזו שהנסיכה מדברת עליה נוהגת בביתי כבביתה ולא יכולתי לבקש טוב מזה וכך נחה דעתי.

אני לא חושבת שזה קורה בכל גן ועם כל גננת וכן אני יודעת שאת לא גננת בהסמכתך, אך מבחינתי את גננת בכל רמ"ח אברייך ומי צריך תעודה עם כזה לב זהב וכזו הבנה לילדים.

בטוחני כי שמעת מילים יפות מאלה ואני בטוחה שהגיעה לך כל אחת ואחת מהן.

איריס היקרה, להעביר את הנסיכה גן זו עבודה קלה, להעביר אותה ממך זו כבר התמודדות חדשה לגמרי.

תודה על שנתת לילדתי אמא בכל שעות היממה ולא רק בשעות שמסביב לשעות הגן, תודה שהיית שם בשבילה, שעשית לה התחלה רכה ודרך נעימה וביתית כ"כ ארוכה, תודה על כל חיבוק, נשיקה ורוך שהפגנת כלפי ילדתי , תודה רבה על השקט ששמת במחשבתי, ידעתי שכשאת שם הכל טוב.

גם במישור האישי לא נעצמה עיניי, ראיתי איך בהתחלה את לא קוראת לי בכל רגע שהיא קצת משתעלת כי את מבינה את גודל הנטל על כתפיי, גם ההירתמות שלך לשמור עליה בקיץ   על אף הקשיים וברור לי שהמטרה לא הייתה תעסוקה לילדתך ההיפך, המטרה הייתה לעזור לי, אין מספיק מילים אשר יעזרו לי להביע את הערכתי המוחלטת כלפייך ואת התודה שבליבי.

אני יודעת כי היא קטנה ומי יודע כמה ילוו אותה הזכרונות מהמעון אך אני די גדולה כדי לספר ולזכור ולהודות לך בליבי בכל יום על ההשקעה האדירה, ההתפתחות המבורכת והאהבה והדאגה עד אין קץ לנסיכה.

אלפי תודות ומעבר