תמיד נקרעת בין החלטות, אף פעם שום החלטה לא באה בקלות, הראש חייב לעבד את הדברים, לבחון..
למה? למה אי אפשר פשוט להיות? למה חייבים לחשוב על הצעד הבא ולשים מטרה שלפיה בוחרים דרך?
אין לי דרך ממשית, אני רוצה הכל ואני לא רוצה כלום, אני רוצה זוגיות ואני רוצה להישאר לבד, אני רוצה מלא ילדים ואני רוצה להישאר רק עם הנסיכה,
אני רוצה ללמוד הכל ואני לא מגיעה להחלטה, אני רוצה עבודה מספקת אבל מפחדת לאבד ביטחון, אני רוצה ירושלים ואני רוצה תל אביב..
בא לי שפעם אחת הדברים יקרו חלק, בלי שהראש יעבד כ״כ הרבה, בא לי שזה יהיה מוצלח זה הדבר היחידי שאני יודעת.
;){kind=link}